החלטה בתיק ו"ע 154/07 - פסקדין

1.         המבקש עותר למתן היתר לפי חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), תשכ"ט-1969 (להלן: חוק הצינון), על מנת שיוכל להתחיל לעבוד בחברת אלישרא בע"מ, בחטיבת שיווק ופיתוח עסקי.

2.         המבקש שירת בצה"ל בתפקיד של ראש ענף לוחמה אלקטרונית במינהל פיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות (מפא"ת) במשרד הבטחון, מחודש ינואר 2001 ועד לחודש יוני 2007, עת יצא  לחופשת פרישה. מועד שחרורו מצה"ל הוא 30.11.07. בקשתו, כי יותר לו להתחיל בעבודתו  המתוארת לעיל החל מיום 1.12.07. רוצה לומר, בקשתו היא כי תקופת הצינון שהוא מחויב בה על פי החוק תקוצר משנה ל-5 חודשים, בהנחה שהתקופה נמנית מעת היציאה לחופשת הפרישה ולא ממועד הפרישה הפורמאלי.

3.         במסגרת תפקידו כראש ענף לוחמה אלקטרונית, נדרש המבקש לקשר עם החברות האזרחיות העוסקות בתחום הלוחמה האלקטרונית, שלוש במספר, אלישרא בע"מ, רפאל בע"מ ואלתא בע"מ. כעולה מן הבקשה ומן התגובה לה, למבקש היה הכוח להשפיע ולהעדיף את חברת אלישרא, בה הוא מבקש עתה לעבוד כאזרח, בתחום של השקעה בפיתוח, והשפעה לטווח ארוך על אפשרויות ההצטיידות העתידית בטכנולוגיה שפותחה בחברה במימון מפא"ת. המבקש לא היה מעורב ברכש, אולם מהות תפקידו הייתה להשפיע על טכנולוגית העתיד בה תוכל מערכת הבטחון להצטייד בהיקפים גדולים.

4.         עמדת המשיבה, כפי שנמסרה בכתב, לא הייתה חד משמעית.

5.         מצד אחד, מנתה המשיבה את השיקולים, אשר יש בהם למנוע את קיצור תקופת הצינון כמבוקש, ובכללם ההשפעה הרבה שהייתה למבקש על הענקת זכויות לחברה בה מדובר, בהיקפים גדולים. כמו כן, עמדה המשיבה בהקשר זה על החשש שמא תוכל החברה לנצל באופן בלתי הוגן את קשריו ואת ידיעותיו של המבקש. המבקש, שעסק בפיתוח פרוייקטים מול כל התעשיות הבטחוניות העוסקות בתחום הלוחמה האלקטרונית, והיה חייב לנהוג עם כולן באופן שוויוני וללא משוא פנים, הכיר את יכולותיהן והשפיע על ההתקשרויות עימן, מבקש עתה לקבל משרה אצל אחת מהן.

6.         מצד שני, ברשימת השיקולים שמנתה המשיבה כשיקולים שיש בהם כדי לתמוך בבקשה לקיצור תקופת הצינון, הזכירה המשיבה את העובדה שהמדובר בפרישה טבעית ומתוכננת, ואת זכותו של המבקש לחופש העיסוק, כאשר המשרה נשוא הבקשה הינה האלטרנטיבה המעשית היחידה במגזר הפרטי ההולמת את כישוריו. המשיבה אף עמדה על  העניין שיש לצה"ל בכך שפורשיו יוכלו לפתח קריירה שנייה, ועל ההבנה שתקופת הצינון עלולה לפגוע קשות באפשרות זו. פגיעה זו עלולה להיות חמורה במיוחד כשהמדובר במקצועות טכנולוגיים, אשר ניתוק ממושך מן העיסוק בהם עלול לפגוע בכשירותו של העוסק. ומן ההיבט הציבורי, ככל שיקשה על קצין העוסק בתחום זה, והמשתחרר מן הצבא, להיקלט בשוק האזרחי בשל תקופת הצינון, כן יקשה על צה"ל לגייס לשורותיו קצינים כאלה. עוד עמדה המשיבה על כך שהקשר שקיים המבקש עם החברה במהלך שירותו התקיים במסגרת עבודה שגרתית וללא כל חריגה משגרת העניינים הרגילה, הווה אומר, אין בהתנהלותו של המבקש כדי להקים חשש כלשהו לפגיעה קונקרטית בטוהר המידות. שיקול נוסף לצד הקיצור מתבטא, לעמדת המשיבה, בכך שהמבקש אינו קצין בכיר מאוד, דרגתו סא"ל, הכפוף לשרשרת מפקדים. השוואה לקצינים בכירים הימנו מלמדת שאפשר להקל עימו, אולם מנגד, מתוקף תפקידו במשרד הבטחון הייתה למבקש סמכות בענייני התקשרויות שאינה מאפיינת קציני צבא בדרגות מקבילות.

7.         השורה התחתונה מבחינתה של המשיבה בתגובתה בכתב, הייתה כי היא מתנגדת למתן ההיתר המבוקש. אולם, הוסיפה המשיבה, כי אם תמצא הועדה לנכון לקצר את התקופה, יש להרחיב את האיסור הקבוע בס' 2 לחוק הצינון, ואשר לפיו נאסר על המבקש לייצג את החברה כלפי צה"ל ו/או משרד הבטחון בכל הנוגע לפרוייקט של החברה בו טיפל במסגרת תפקידו, ולאסור עליו, למשך שנה מעת יציאתו לחופשת הפרישה, לייצג את החברה כלפי משרד הבטחון בכל עניין, היינו, גם בנושאים בהם לא טיפל במסגרת תפקידו, וכן לאסור על המבקש לטפל בכל עניין של צה"ל ומשרד הבטחון. כלומר, גם במסגרת תפקידו בתוך החברה, לא יוכל המבקש לעסוק בעניינים של צה"ל ומשרד הבטחון, במשך השנה שתימנה מעת יציאתו לחופשת פרישה.

8.         במהלך הדיון בעל פה, ריככה המשיבה את עמדתה, והודיעה כי נראה לה כי תקופת צינון שתעמוד על 8 חודשים מיום יציאתו של המבקש לחופשת פרישה יהיה בה כדי לאזן בין האינטרסים השונים.

9.         בא כוח המבקש הדגיש בטיעוניו כי תפקידו המיועד של המבקש הוא כלפי חו"ל, וכי הוא מקבל על עצמו את המגבלות שעמדה עליהן המשיבה: המבקש לא יעסוק בכל עניין הקשור בצה"ל ובמשרד הבטחון, ולא רק בעניינים בהם טיפל בפועל, לא כלפי מערכת הבטחון ולא בתוך החברה, והכל במשך שנה מעת יציאתו לחופשת פרישה. רוצה לומר, המבקש לא ינצל את הידע שצבר לא כלפי חוץ ולא כלפי החברה בנוגע לפרויקטים הקשורים במערכת הבטחון. נציג המשיבה הודיע, בהקשר זה, כי עמדתה מתואמת עם משרד הבטחון, ולא תהיה אליו פניה מטעם המערכת לשם היוועצות בו, עד סוף יוני 2008.

10.       בהגינותו, הודיע לנו ב"כ המבקש, כי החברה התחייבה בפני המבקש, כי משרתו מובטחת לו עד ליום 1.1.08, ואולם גם אם תעוכב האפשרות לקלוט אותו כעובד החברה לפרק זמן של חודש או חודשיים נוספים, הרי שמירב הסיכויים כי יזכה בתפקיד, אולם אין לראות את המשרה כמובטחת.

11.       לאחר ששקלנו את טענות הצדדים הגענו למסקנה, כי בנסיבות העניין יש לאפשר למבקש להתחיל בעבודתו בחברת אלישרא בע"מ החל מיום 1.1.08. משמעות החלטתנו היא קיצור תקופת הצינון, מיום היציאה לחופשת פרישה, כדי מחציתה.

12.       אלה הם שיקולינו:

א. המבקש קיבל על עצמו שלא לעסוק בכל עניין הנוגע לצה"ל ולמערכת הבטחון, לא בדרך של ייצוג החברה כלפי גופים אלה, ולא בדרך של טיפול ו/או עיסוק בתוך החברה בעניינים אלה, והכל עד עבור שנה מיום צאתו לחופשת פרישה, היינו עד סוף יוני 2008. זאת, כמובן, בנוסף לאיסורים המוטלים עליו מכוח הוראות סעיפים 2 ו-3 לחוק הצינון. עיסוקו של המבקש במהלך החודשים שנותרו עד לסיומה של שנה זו, יתמקד בפעולותיה של החברה בשווקים בחו"ל, כך שהוא לא ינצל את הידע שצבר בתפקידיו הצבאיים לשם הפקת יתרונות לא ראויים לחברת אלישרא בע"מ.

ב. מבין שלוש החברות העוסקות בתחום התמחותו של העותר, רק החברה נשוא הבקשה הציעה לו הצעת עבודה המתייחסת לכישוריו. חברת אלתא בע"מ הציעה לו הצעת עבודה שאינה בתחום מומחיותו של המבקש, ולפיכך הוא דחה אותה, ואילו רפאל בע"מ לא הציעה לו כל הצעת עבודה. רוצה לומר, לא הייתה תחרות על המבקש בין שלוש החברות עימן עמד בקשרי עבודה במהלך תפקידו הציבורי, ולמעשה, מקום התעסוקה היחיד בארץ בו יכול המבקש לעסוק בתחום מומחיותו הוא חברת אלישרא בע"מ.

ג. המבקש עמד לפרוש עוד בשנת 2006, במהלך של פרישה מתוכננת שסוכמה עימו כבר במהלך 2003. אלא שלבקשת המערכת נשאר המבקש בתפקידו שנה וחצי נוספות. ברור, איפוא, כי להתקשרות עם חברת אלקטרא אין כל קשר להחלטה לפרוש. יתרה מזאת, המבקש מציין כי לו היה מוצג בפניו אופק שירות, היה שמח להישאר בשורות הצבא. בנסיבות אלה בהן התארכה הקדנציה אותה מלא בתפקידו האחרון לבקשת הצבא, פורש העותר בגיל מבוגר יחסית לקצין בדרגתו, וכמובן הקושי להתחיל בקריירה שנייה גדול יותר.

ד. אמנם למבקש הייתה יכולת השפעה של ממש על ענייניה של החברה (ושל שתי החברות האחרות) יותר מן המקובל לגבי קצינים בדרגתו, אולם בסופו של דבר, אין הוא קצין רם דרג, והוא היה כפוף בשרשרת הפיקוד הרלבנטית לעוד 3 או 4 קצינים, ובראשם ר' מפא"ת.

ה. יש לעודד קצינים בעלי ידע ומומחיות בתחום הטכנולוגי, ולא לפגוע מעבר למידה ביכולתם להשתלב, עם פרישתם, בתחום מומחיותם, בשוק האזרחי (לעניין זה ראו ו"ע (ירושלים) 1067/06 אל"מ (מיל.) אבי ברגר נ. מדינת ישראל - צבא הגנה לישראל). ככל שהנסיבות האופפות את הפרישה ואת ההתקשרות עם הגורם האזרחי מרחיקות חשש לפגיעה קונקרטית בטוהר המידות, כבענייננו, יש לתת משקל לשיקול זה. החשש מפני פגיעה במראית העין של טוהר המידות בא על תיקונו, בענייננו, בכך שהמבקש התחייב להדיר עצמו מכל עיסוק בענייני צה"ל ומשרד הבטחון, כמפורט לעיל. כך גם יש בתקופה שתחלוף מעת יציאתו לחופשת פרישה ועד לתחילת עבודתו בחברה, 6 חודשים, ובעובדות המפורטות בסעיפים ב-ד לעיל, יש כדי לאיין את החשש מפני פגיעה במראית עין.

13.       סוף דבר, הגענו לכלל דעה כי יש להתיר למבקש להתחיל לעבוד בתפקיד המבוקש על ידו בחברת אלישרא בע"מ, החל מיום 1.1.08, בכפוף למגבלות שפורטו בסעיף 12א להחלטתנו.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה בפקס, לב"כ הצדדים.